רטיבות קפילארית
רטיבות קפילארית היא אחת התופעות הנפוצות והבעייתיות ביותר במבנים ישנים, אך גם בבתים חדשים היא יכולה להופיע אם האיטום והתשתיות לא נעשו בצורה תקינה. מדובר בחדירה של מים דרך נקבוביות בחומרי הבנייה, תהליך איטי אך מתמשך, שגורם לנזקים חמורים אם לא מטפלים בו בזמן. בניגוד לנזילות או חדירת מי גשם, רטיבות קפילארית אינה נוצרת מהצפה או צינור שהתפוצץ, אלא מתהליך טבעי של ספיגת מים מלמטה כלפי מעלה, הדומה לדרך שבה ספוג שואב מים לאורכו.
מהי רטיבות קפילארית?
- רטיבות קפילארית היא תופעה שבה מים מחלחלים כלפי מעלה מתוך הקיר. רטיבות רגילה מתרחשת כאשר המים יורדים מטה, כמו למשל בגלל פיצוץ בצנרת או חדירת מים מהגג, אבל כאן מדובר על תופעה הפוכה. במקרים של רטיבות קפילארית, המים מחלחלים מעלה דרך תאים או נימים חלולים בקירות בטון כי יש להם נטייה לטפס כאשר הם צריכים להתייבש ואין מספיק מקום לעשות את זה.
- למים יש מבנה כימי מיוחד המאפשר להם לפעול במאפיינים פיזיקליים מיוחדים. היות ומתח הפנים שלהם גורם להם לנוע בכיוון מסוים, הם עשויים לחלחל דרך נימים של חומרי גלם שונים בעלי משטח מחוספס או מלא שקעים (כמו למשל בטון). תופעה זו גורמת לרטיבות קפילארית, אשר מתבטאת בדליפות ובנזילות שונות בתחתית הקירות או הריצופים.
- לרוב, מדובר ברטיבות מתחת לריצוף או לקרקע, שמתפשטת לאלמנטים אחרים של המבנה שמתחברים אליה. למשל עמודים או קירות, אשר הרטיבות תעלה דרכם למעלה.
- רטיבות קפילארית עלולה לטפס לגובה של מעל 25 מטרים. היא מתאפיינת ברטיבות חמורה שסופגת את האדמה ואז פוגעת בבטון, עלולה להתרחש בגלל יישום לא נכון של האיטום בשלב הראשוני של הבנייה ואף נגרמת לעיתים בגלל פיצוץ מים בצנרת. בשביל לטפל ברטיבות, הכי חשוב להבין מה גרם לה.
מתי ניתקל ברטיבות?
מקרי רטיבות קפילארית נפוצים, בעיקר בשני סוגי מצבים:
1. מצב של נזילת מים מצנרת, אשר גורמת לנוכחות מים בקיר או ברצפה.
2. כאשר קבלנים לא הגונים נמנעו מלבצע איטום טוב (או בכלל) בין רצפת המבנה לקרקע, בהקמת המבנה. במקרה כזה, מי גשמים ואפילו במקרים מסוימים מי תהום, עשויים להביא לרטיבות באזור המבנה. בהמשך, הרטיבות תגיע לבסוף ליסודותיו התחתונים ותעלה למעלה דרך הקירות והעמודים.
ישנם כמה גורמים עיקריים שיכולים להביא להתפתחות רטיבות קפילארית. הסיבה הנפוצה ביותר היא חוסר באיטום תקני בין המבנה לקרקע, מה שמאפשר למים לחדור בחופשיות. בנוסף, ניקוז לקוי של מי גשמים סביב יסודות הבית או הצטברות של מים תת-קרקעיים עלולים להגביר את הלחות בסביבה הקרקעית ולאפשר חדירה מסיבית יותר. גם סוג חומרי הבנייה משחק תפקיד חשוב כמו חומרים סופגים, כמו בלוקים חלולים או טיח ישן, מגבירים את הנטייה לרטיבות.
במבנים שנבנו לפני עשרות שנים, מערכת הבידוד בדרך כלל לא תוכננה לעמוד בפני תנאים מודרניים של לחות גבוהה או גשם כבד, ולכן הם מועדים במיוחד לתופעה זו.
כיצד ניתן לאתר רטיבות קפילארית?
שימוש בטכנולוגיות אינפרא על מנת לאתר נזילות (על בסיס טמפרטורות וגם באזורים שאינם נגישים). כמו כן, מאתר נזילות מנוסה בתחום יצטייד, בדרך כלל, בשלל אמצעים, כגון: מד לחץ מים (יש לציין בהקשר זה, כי כאשר בבדיקת לחץ המים מתגלה תנועתיות רבה ללא שימוש במים – הרי הדבר מהווה אינדיקציה לבעיות בתחום), מד לחות (מאפשר השוואות בכל חלקי הבית ומאתר מקורות פוטנציאליים לבעיה), ערכת אבחון מים (בעיקר לצרכי בדיקות כימיות של המרכיבים) וכן כלים נוספים המאפשרים חדירה לאזורים מזעריים וסבוכים בבית.
במידה ולא מצליחים להגיע למסקנה חד משמעית לגבי הסיבה להופעת רטיבות קפילארית, אפשר להשתמש במצלמה טרמית. התפקיד של מצלמה טרמית הוא לאפשר לנו לזהות את המקור של הנזילה בלי שנצטרך לשבור קירות, להרים רצפות או לגרום הרס מיותר. בנוסף, מצלמה טרמית עוזרת לנו לאתר את מקורות הרטיבות והנזילות גם בתופעות פחות חמורות.
איתור מוקדם של רטיבות קפילארית יכול לחסוך הרבה נזק. הסימנים הראשונים מתבטאים לרוב בכתמי רטיבות בקו התחתון של הקיר, בעיקר מתחת לחלונות, ליד פאנלים או בפינות תחתונות של חדרים. בהמשך מתווספים קילופים, טיח רטוב או התנפחות של שכבות הצבע. גם ריח טחב אופייני, סביבה קרירה ולחה, או הופעת עובש בשכבה התחתונה של הקיר יכולים להעיד על בעיה מתפתחת.
ארז רובן משתמש בציוד מתקדם כמו מד לחות, מצלמות תרמיות ובדיקות לחות בחומרי הבנייה כדי לאשר שמדובר ברטיבות קפילארית ולא בנזילה ממקור אחר. חשוב לבצע את האבחון הזה, כיוון שטיפול שגוי עלול להחמיר את המצב.
מה הסיבות להופעת רטיבות קפילארית?
רטיבות קפילארית עלולה לנבוע כאמור או מבעיית איטום ביסודות או מבעיית צנרת. בשביל לטפל בה, צריך לאתר את המקור של הבעיה. בין היתר, אפשר להתייחס אל הפרמטרים הבאים ולהביא אותם בחשבון לצורך אבחון מדויק:
- קומת המגורים – רטיבות קפילארית בבתים גבוהים שנמצאים בבנייני מגורים משותפים מתרחשת ככל הנראה בגלל בעיית צנרת. בדירות כאלה אין אדמה שסופגת את המים ולכן שוללים את הסיבה הזו, אז נשארים עם בעיית הצנרת ופיצוצי המים הנפוצים. מנגד, בבתים פרטיים כן יש סיכוי לרטיבות שמגיעה מהאדמה.
- מצב הצנרת – הכי חשוב לבדוק את מצב הצנרת. במידה והצנרת מפלסטיק ויחסית חדשה, אפשר להסיק שהרטיבות מגיעה מבעיית איטום. אבל אם הצנרת ישנה, מאוד חשוב לבדוק האם נגרמו פיצוצים או סדקים.
- בעיות צנרת אצל השכנים – בעלי דירות בבנייני מגורים משותפים צריכים לבדוק מול השכנים האם התפוצץ אצלם צינור מים והאם הם מתמודדים עם בעיות דומות בקירות. במידה והתשובה חיובית, צריך לבדוק האם הבעיות קיימות קרוב לקיר שהופיעה בו רטיבות קפילארית.
מה הנזק של רטיבות קפילארית?
רטיבות קפילארית היא מקור אפשרי לשני סוגי נזקים מרכזיים.
- בטווח הקצר, יכול להיגרם נזק בריאותי, כתוצאה מהתפתחות עובש על גבי הלחות. עובש בדירה מזיק גם לריהוט ולבגדים.
- סוג שני של נזק עקב רטיבות קפילארית, הוא נזק הדרגתי למבנה. עלולה להתרחש בגללו עם הזמן החלשות של יסודות המבנה, בגלל פגיעה בברזל וגם בבטון שבקירות. הרטיבות עשויה לפגוע הדרגתית גם באלמנטים שונים שמחוברים ליסודות הרטובים – פאנלים בתחתית קירות, טיח במעלה הקיר, משקופי עץ של דלתות פנים ועוד.
- השלכה נוספת של הרטיבות, אם כי משנית יחסית, היא של צמצום האפקטיביות של הקירות כשכבת בידוד. כתוצאה מכך, הוצאות החימום בחורף עשויות לגדול.
רטיבות קפילארית אינה נעלמת מעצמה, ואי טיפול בה גורם להחמרה הדרגתית. בעבר נהגו להתמודד עם הבעיה באמצעות פירוק חלקי של הקיר ובניית שכבת איטום חדשה, אך כיום קיימות שיטות מתקדמות ויעילות יותר המאפשרות טיפול ללא נזק. אחת השיטות היא הזרקת חומרי איטום ייעודיים לתוך הקיר, חומרים שמתפשטים בתוך הנקבוביות ויוצרים מחסום בלתי חדיר בפני מעבר מים.
שיטה נוספת היא שימוש במכשור אלקטרו-אוסמוטי, טכנולוגיה המבוססת על העברת זרם חשמלי עדין שדוחה את המים בחזרה כלפי מטה ומייבש את הקירות באופן מבוקר לאורך זמן. בנוסף לכך, חשוב לוודא כי סביבת הבניין מנקזת מים בצורה תקינה, ושלא קיימים מקורות לחות קבועים סביב היסודות. לאחר ייבוש הקירות, יש לטפל גם בנזק החיצוני, הסרת טיח ישן שהיה רווי מים, ייבוש עמוק והחלפת שכבות הצבע בטיח ונצבעים נושמים המאפשרים אידוי תקין.
מה עושים במקרה שמגלים רטיבות קפילארית בקיר?
אם מתגלה רטיבות קפילארית בבית, כדאי:
- לברר האם ומה השתנה לאחרונה – שאולי קשור לכך? באזור הרטיבות עצמו, בבניין כולו, אצל השכנים וכן הלאה.
- להזמין מומחה – להזמין מומחה לאיתור נזילות, מאחר שהסבירות הגבוה יותר היא של נזילה בקירות או מתחת למרצפות.
- לאתר ולתקן – המומחה יאתר את מקור הרטיבות (כגון צינור סדוק) ויתקן אותו.
- לתקן את כתמי הרטיבות בקיר – אם מתקנים כתם שהספיק להתייבש, ייתכן שבחלקו העליון יהיה גם פס של מעין קצף בהיר. לא מדובר בעובש אלא בשאריות מלח. בכל מקרה, יש להסיר שאריות כאלה באופן יסודי, כולל ובמיוחד עובש אם ישנו וטיח שהתקלף ולצבוע מחדש. את הצביעה רצוי לעשות באמצעות צבע נגד עובש.
במידה ולא אותרה נזילה בצנרת, ייתכן שמדובר באיטום לקוי ביסודות הבניין. זהו כבר מצב מורכב יותר, שדורש קבלן איטום. במקרים של נזק גדול, ייתכן שיידרש גם סיוע משמאי נדל"ן, שיעריך את הנזק לפני שמתקנים אותו.
כיצד מונעים את התופעה, אם בכלל?
- באופן אידיאלי, המניעה הטובה ביותר היא לטפל במקור הרטיבות הראשי, ככל שניתן.
- פתרון משני, הוא למנוע את יכולת ההתפשטות הקפילארית של הרטיבות הזו. משיגים זאת באמצעות גישות שונות, כוללאטימה לקיר – שיטה של הזרקת חומרי אטימה לקיר, בכדי לסתום את ה"נימים" שדרכם הרטיבות יכולה לעלות. ישנה גם שיטה של שימוש בחומרי איטום גבישיים, על צידו החיצוני של הקיר.
- שכבת הפרדה – גישה שבמסגרתה משלבים שכבה אטומה שחוצצת בין מקורות לחות אפשריים, לבין אלמנטים סופגים כגון קירות. זהו פתרון שמיושם בשלבי בניית המבנה והוא יחסית פשוט וזול ליישום.
ארז רובין - אבחון מקור הנזילה באופן מדויק
הדרך הטובה ביותר למנוע הופעת רטיבות קפילארית היא באמצעות תכנון נכון ואיטום מקצועי מלכתחילה. במבנים קיימים מומלץ לבדוק אחת לשנה את מצב הקירות החיצוניים, לוודא שאין סדקים או אזורים בהם הצבע מתקלף, ולשמור על מערכת ניקוז תקינה לגשם. כדאי גם לוודא שהקרקע סביב היסודות מנוקזת היטב ושאין הצטברות מי גשמים לאורך זמן ליד הקירות החיצוניים.
תחזוקה שוטפת של המבנה, שילוב של טיפול באיטום ואוורור פנימי, יכולים למנוע חזרה של הבעיה בעתיד. במקומות מועדים, כמו מרתפים או קומת קרקע נמוכה, כדאי להשתמש בצבעים ובטיחים בעלי תכונות דוחות לחות.
רטיבות קפילארית היא בעיה מורכבת אך ניתנת לטיפול כאשר פועלים נכון ובזמן. היא מתחילה מתהליך סמוי, אך אם מתעלמים ממנה הנזק עלול להיות משמעותי. שילוב של אבחון מקצועי, טיפול מדויק באיטום ותחזוקה נכונה יסייעו להשיב לקירות את יובשם ולמנוע הישנות. השקעה בטיפול יסודי בבעיה הזו היא השקעה בחוזקו ובבריאותו של המבנה לשנים רבות.
ארז רובין, מומחה לאיתור נזילות, יבצע בדיקת רטיבות מקיפה לשם איתור מקור הנזילות. בדיקת הרטיבות מתבצעת בכלים הטכנולוגיים המתקדמים ביותר, ללא הרס וללא גרימת נזק למבנה. בסוף הבדיקה תקבלו דו"ח מפורט אודות הרטיבות, מקורה והמלצות לטיפול.
נשמח לעמוד לשירותכם בהתמודדות רטיבות קפילארית בשלבים השונים שלה. בנוסף, אנו יכולים לרכז שירותי איתור נזילות מים תחת קורת גג אחת ולהתחייב לתוצאות מדויקות ומחירים נוחים 🙂
לייעוץ והזמנת שירות בדיקת רטיבות – אינפרא אדום חייגו 050-528-2928
או השאירו פרטים דרך האתר לתיאום פגישה ללא התחייבות!